פסק-דין בתיק ב"ל 1738-08

1.         התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בבעיות נשימה מהן סובל כ"מחלת מקצוע"   שהיא בגדר פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]           תשנ"ה-1995, ולחילופין, כי הליקויים נגרמו בדרך של מיקרוטראומה.

            התביעה נדחתה ועל כך הוגשה התביעה שבפנינו.

2.         הצדדים הסכימו על העובדות והסכימו למינוי מומחה יועץ רפואי בתחום הריאות, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין מחלתו של התובע וחשיפתו לחומרי בנין לסוגיו על יסוד העובדות המוסכמות.

3.         ביום 23.11.11 מונה פרופ' מרדכי קרמר לשמש כמומחה יועץ רפואי לבית הדין.

4.         בחוות דעת מיום 8.3.11 קבע המומחה כי לתובע מחלת ריאות אינטרסטציאלית מסוג UIP  . זוהי מחלה אדיופטית ללא סיבה ברורה ברוב המקרים. במקרים מסוימים חשיפה לאזבסט מתכות נמצאה כגורם למחלה. סילקה (צורן) יכול אף הוא לגרום למחלה, אולם בעיקר בחוצבי אבן או מלטשים של שיש.

            המומחה המליץ על ביצוע בדיקה לרקמת הביופסיה שנערכה לתובע, ולאחר מכן לשקול עמדתו.

5.         בהתאם להמלצת המומחה, הועברה הביופסיה לפרופ' פיירמן ודו"ח תוצאות המעבדה הועבר למומחה.

עפ'י הדו"ח, נמצא אחוז גבוה של SI  (סיליקה) וכן חלקיקי C9  ומתכות Fe ו - Co.

            בדו"ח נרשם עוד, כי אופי החלקיקים מצביע ככל הנראה על זיהום תעשייתי.

6.         בהמשך לתוצאות אלו, השלים המומחה את חוות דעתו וקבע, כי

"הבדיקה של הרקמות באלקטרון מיקרוסקופיה מראה אחוז סיליקה גבוה המצביע על זיהום תעשייתי עקב חשיפתו לאבק בנייה המכיל חלקיקי סיליקה.  לאור זאת יש להכיר במחלתו כמחלת מקצוע (סיליקוזיס)..."

 7.        אל המומחה הועברו, לבקשת הנתבע, שאלות הבהרה.

            המומחה השיב על השאלות וחזר על עמדתו כי במקרה שלפנינו קיים אחוז גבוה של דגימות בהן נמצא סיליקה בריאה, אין בדיקה של רמת הסיליקה, עובדה זו, יחד עם חשיפתו של התובע לאבק סיליקה בעבודתו ושינויים ב - CT  חזה, מכוונים לאבחנה של סיליקוזיס.

המומחה ציין כי אצל מי שלא חשוף לסיליקה, לא תמצא סיליקה ברקמת הריאה כלל.

8.         הנתבע ביקש להפנות למומחה שאלת הבהרה נוספת, הואיל ולטעמו, תשובות המומחה מעוררות תהיות. בהחלטה מיום 18.11.12, נדחתה הבקשה.

9.         לטענת התובע, ועל יסוד חוות דעת המומחה, יש לקבל את התביעה ולהכיר במחלת התובע (סיליקוזיס) כמחלת מקצוע.

10.       לטענת הנתבע בסיכומיו, המומחה למד על חשיפת התובע לחומרים המזהמים מתוך בדיקת הרקמות, בעוד שעל העובדות יש ללמוד מתוך החלטת בית הדין, בה אין ממצאים עובדתיים התומכים בכך כי התובע נחשף לחלקיקי סיליקה ברמה הנדרשת.

            לטענת הנתבע, מסקנת המומחה הינה השערה נסיבתית שאינה מבוססת על תשתית עובדתית מוכחת ובדוקה אלא על הבדיקה הרפואית, ועל ממצא בלתי מוגדר של ריכוזי סיליקה ברקמות.

            הנתבע סבור על כן כי יש לדחות את התביעה.